זהר

תרכט) אסרי לגפן, מאי גפן. דא כנסת ישראל, אמאי אתקריאת גפן. אלא מה גפן, לא מקבלא עלה נטיעא אחרא, הכי נמי כנסת ישראל, לא מקבלא עלה אלא לקב"ה, ובגין כנסת ישראל, אתכפיין קמה כל חילין אחרנין, ולא יכלין לאבאשא, ולשלטאה בעלמא, וע"ד אטיל קרא שמא קדישא בינייהו, בהאי גיסא ובהאי גיסא. בני אתונו, דאתעקר בגין ההוא שורק, כמה דאת אמר, ואנכי נטעתיך שורק וגו'.

פירוש הסולם

תרכט) אסרי לגפן: מהו גפן. זה כנסת ישראל. ולמה נקראת גפן, אלא מה גפן אינה מקבלת עליה נטיעה אחרת, כן כנסת ישראל אינה מקבלת עליה אלא את הקב"ה, ובשביל כנסת ישראל נכנעים לפניה כל כחות אחרים, שהם עיר וחמור, ואינם יכולים להרע ולשלוט בעולם, וע"כ הטיל הכתוב, את השם הקדוש י"ה ביניהם, בצד זה, בעיר, ובצד זה בחמור. שבעיר נאמר י"ה אסרי לגפן עירה, ובחמור נאמר י"ה ולשרקה בני אתונו. כנ"ל. בני אתונו, שנעקר בשביל שורק הזה, שהיא כנסת ישראל, (כנ"ל אות תרכ"ז) כמש"א ואנכי נטעתיך שורק.
פירוש, כי אינו אומר כאן ולשרקה אסרי בני אתונו, כמו שנאמר אסרי לגפן עירה, וז"ש שבני אתונו נעקר לגמרי מכח שורקה שהוא שורק, ולא רק נאסר כמו גפן, כי נאסר היא רק להכנעה כנ"ל שאומר, ובגין כנסת ישראל אתכפיין וכו', אבל כאן נעקרה הקליפה לגמרי.