זהר

תרכד) בכל יומא ויומא, נגיד ההוא נהר דינור, ואוקיד לכמה רוחין, ולכמה שליטין. וכד עייל שבתא, כרוזא נפקא, ושכיך ההוא נהר דינור, וזעפין וזיקין ושביבין אשתככו. והאי חיותא אזלא וסלקא על ארבעה אלין שרפים דקאמרן. ועאל גו אמצעיתא דהיכלא דא, בההוא אתר דאקרי ענג.

פירוש הסולם

תרכד) בכל יומא ויומא וכו': בכל יום ויום נמשך נהר דינור הזה ושורף כמה רוחות וכמה שליטים. וכשבא השבת, יוצא כרוז, ונהר דינור ההוא שקט, והסערות והזיקות והשביבים נשקטו. והחיה ההיא הולכת ועולה על אלו ארבעה שרפים שאמרנו, ונכנסת באמצע היכל הזה, במקום ההוא שנקרא ענג.