זהר

תרכג) למלכא, דאיהו יתיב בטורסקא עלאה, לעילא לעילא, וכרסיא אתתקן על ההוא טורסקא, ומלכא עלאה על כלא. בר נש דקריב דורונא למלכא, בעא לסלקא מדרגא לדרגא, עד דסליק מתתא לעילא לאתר דמלכא יתיב, עלאה על כלא, וכדין ידעין דהא סלקין דורונא למלכא, וההוא דורונא דמלכא איהו. נחית דורונא מעילא לתתא, הא ידעין דההוא דורונא דמלכא נחית מעילא, לרחימא דמלכא, דאיהו לתתא.

פירוש הסולם

תרכג) למלכא דאיהו יתיב וכו': בדומה למלך שיושב בהר גבוה עליון למעלה למעלה, והכסא נתקן על אותו ההר, והמלך היושב על הכסא, הוא עליון על כל. אדם המקריב מתנה אל המלך הוא צריך להעלותה ממדרגה למדרגה עד שמעלה אותה ממטה למעלה. אל המקום שהמלך יושב למעלה על כל, ואז יודעים שמעלים מתנה אל המלך, ואותה מתנה היא של המלך. וכאשר יורדת מתנה ממעלה למטה, הרי יודעים שאותה מתנה של המלך יורדת מלמעלה לאוהבו של המלך שהוא למטה.