זהר

תרכג) ולעולם אתתא דעתה קליל עלה, דהא לא יכילו לאתישבא בה למהוי בה דעתה שלים, כמה דאינון לעילא. אלא אהדרו בה באורח קליל, ואשתכח דעתה קלה עלה. כמה דאינון תרין נקודי צרי סגול אינון חמש, אוף הכי בה שבא שרק אינון חמש, אבל בלא יישובא כלל.

פירוש הסולם

תרכג) ולעולם אתתא דעתה וכו': והאשה, שהיא מלכות, לעולם דעתה קלה, כי ג' הקוין אינם יכולים להתישב בה, שתהיה בה דעת שלמה, כמו שהם למעלה, בז"א, דהיינו בסוד היחוד דימין ושמאל ע"י האמצעי שה"ס צירי סגול, אלא שהם חוזרים להיות בה בשבא, שורק בדרך קלה, וע"כ נמצאת דעתה קלה עליה, כלומר שהדעת שהיא הקו האמצעי אינה מיחדת הימין והשמאל שבה. וחב"ד שבה הם כמו שורק, חכמה למעלה, ותחתיה בינה, והדעת לבסוף, בגוף שלה. וכל זה הוא בשעה שאינה בזווג עם ז"א. כמו ששתי הנקודות צירי וסגול הן חמש, אף שבא שורק שבה הוא כך, חמש. אבל בלי ישוב כלל. דהיינו בלי תקון דקו אמצעי.