זהר

תרכא) מן הבהמה, לאחזאה אדם ובהמה, כלא כחדא. מן הבקר ומן הצאן, אלין רתיכין, דאינון דכיין, דכיון דאמר מן הבהמה, יכול מכלא, בין דכיין, בין מסאבן, הדר ואמר מן הבקר ומן הצאן.

פירוש הסולם

תרכא) מן הבהמה: להראות היחוד של אדם ובהמה, הכל כאחד. דהיינו כמ"ש לפנינו, קרבן לה' הוא אדם, שהוא היחוד ממטה למעלה, וממנו נמשך למטה, שה"ס קרבנכם מן הבהמה, וב' יחודים אלו מאירים ביחד. מן הבקר ומן הצאן, אלו הן מרכבות שהן טהורות, כי מכיון שאומר, מן הבהמה, יכולים לחשוב שהוא מכל הבהמות, בין טהורות ובין טמאות, ע"כ חזר ואמר מן הבקר ומן הצאן.