זהר

תרכא) חד, לתקנא פתורא כמאן דאכיל קמי מלכא. הה"ד זה השלחן אשר לפני ידו"ד. תניינא, נטילת ידים, עד שעורא דגזרו רבנן, דאינון חמש קשרין, דבהון י"ד פרקין. ואוף הכי י"ד פרקין אינון, דיד שמאלא. ואינון כ"ח פרקין. לקבלייהו כ"ח ידו"ד, דאינון כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית. דאתמר בהון, ועתה יגדל נא כח ידוד.

פירוש הסולם

תרכא) חד לתקנא פתורא וכו': תקון ראשון שבשלחן של שבת, הוא לתקן את השלחן כמי שאוכל לפני המלך. ז"ש, זה השלחן אשר לפני ה'. תקון השני, הוא נטילת ידים עד השיעור שגזרו חכמים, שהם חמשה קשרים, דהיינו ה' אצבעות שביד ימין, שבהן י"ד פרקים. שבכל אצבע ג' פרקים, ובאצבע אגודל ב' פרקים, הם י"ד. ואף כך הם י"ד פרקים ביד שמאל. וביחד הם כ"ח פרקים. ואלו כ"ח פרקים, כנגדם ה"ס כח הויה. שהם כ"ח אותיות של הכתוב הראשון שבמעשה בראשית, דהיינו ​בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שיש בו כ"ח אותיות. שנאמר בהם ועתה יגדל נא כח הויה.