זהר

תרכא) דהא בכל ארבעין וארבעין, נפקא האי חיותא, ונטיל לכל אינון שאלתין, ואנח לון קמייהו דאינון שבעין ותרין נהורין, ודיינין לון. וכדין האי רוחא דאקרי זכו"ת אל, מעיין בהו, אי זכי אי לא זכי. אי זכי, נפקא האי צלותא, ומתגלגלא האי שאלתא, ונפקן עמה תריסר ממנן, וכל חד וחד תבעין מעם ההוא רוחא, קיומא בהאי שאלתא, ואתקיימא בהו.

פירוש הסולם

תרכא) דהא בכל ארבעין וכו': כי בכל ארבעים וארבעים יום יוצאת חיה זו, ולוקחת כל אלו התפלות, ומניחה אותן לפני אלו ע"ב אורות (כנ"ל אות תקצ"ח ותקצ"ט) ודנים אותן. ואז רוח הזה שנקרא זכות אל, (הנ"ל באות תקצ"ה) מעיין בהן, אם האדם זכה או לא זכה. אם זכה, יוצאת תפלה הזו, ומתגלגלת בקשה הזו, ויוצאים עמה י"ב ממונים, וכל אחד ואחד תובע מן רוח ההוא שתתקבל תפלה ההיא. ומתקבלת על ידיהם.