זהר

תרי) יהי אור דא נקודה חולם. ויהי אור, דא נקודה אחרא דאקרי שרק. בגין דנקודה קדמאה דאיקרי חלם, נהיר לעילא, ועד דלא אתמשך לאנהרא לתתא, הזה סתים. כיון דאתמשך נהיר גו אמצעיתא, ברזא דשרק. וירא אלהים את האור כי טוב, דא חרק. כד נהיר לתתא.

פירוש הסולם

תרי) יהי אור, דא וכו': הכתוב יהי אור, הוא נקודת החולם. ויהי אור, הוא נקודה אחרת הנקראת שרק. כי הנקודה הראשונה הנקראת חולם, מאירה למעלה, על האותיות, ומטרם שנמשכת להאיר למטה, לאותיות, היתה סתומה. כיון שנמשכה, האירה באמצע האותיות, בסוד שרק. וירא אלקים את האור כי טוב, זו היא נקודת חרק, כשמאירה למטה מהאותיות.
ביאור הדברים. כבר נתבאר לעיל (בזהר בראשית א' אות ל"א ול"ב) אשר יהי אור פירושו שתכנוס י' לאור או"א ויהיה לאויר. דהיינו שהמלכות תעלה לבינה דע"ס דאו"א, ותסיים מדרגת או"א תחת חכמה. ובינה ותו"מ, להיותם כבר מתחת המלכות המסיימת, יוצאים למדרגה התחתונה מהם. וכיון שאין יותר מכתר וחכמה דכלים באו"א, ע"כ אין שם אלא נפש רוח דאורות, שהם קומת אויר, שהוא רוח. ועל זה אומר כאן, יהי אור דא נקודה חולם, כלומר אותם כתר וחכמה דכלים ונפש רוח דאורות, שנשארו באו"א מחמת עלית המלכות לבינה, הם נקראים נקודה דחולם.
עוד כתוב שם באות ל"ב. ויהי אור, אור דכבר הוה, שפירושו, שהי' יצאה מאויר או"א, דהיינו שהמלכות ירדה ממקום בינה למקומה, בסיום בינה ותו"מ, שאז חוזרים ג' כלים בינה ותו"מ, ומתחברים במדרגת או"א כבתחילה, וכיון שחזרו להיות ה' כלים כח"ב תו"מ באו"א, חזרו להתלבש בהם ה' אורות נרנח"י, שזה נבחן, שהי' ירדה מאויר או"א וחזר האור שהיה מתחילה באו"א. שז"ס אור דכבר הוה. ע"ש כל ההמשך. ועל זה אומר כאן, ויהי אור, דא נקודה אחרא דאקרי שרק, כלומר אותם ג' כלים בינה ותו"מ דאו"א, שחזרו למדרגת או"א, בסו"ה ויהי אור, הם נקראים נקודת השורק, דהיינו מלאפום, שציורו ו' ובתוכה נקודה.
ומפרש דבריו, בגין דנקודה קדמאה דאקרי חולם נהיר לעילא, דהיינו שהיא מאירה ממטה למעלה, להיותה רק קומת אויר, שהוא ו"ק, ואינה מאירה ממעלה למטה להתלבש תוך האותיות. וז"ש, ועד דלא אתמשך לאנהרא לתתא, דהיינו מטרם שהשיג אור ג"ר הנמשך ממעלה למטה, הוה סתים. שאורה נסתם ואינו מאיר. והיינו משום שחסרים בה בינה ותו"מ דכלים, חסרים בה ג"ר דאורות. כנ"ל. כיון דאתמשך, כיון שהשיג הג"ר והאור נמשך ממעלה למטה, דהיינו שהמלכות יצאה מן הבינה, וחזרה למקומה, וג' הכלים בינה ותו"מ חזרו למדרגתם באו"א, שאז חזרו ג"כ ג"ר דאורות, והאור נמשך ממעלה למטה. כנ"ל. נהיר גו אמצעיתא ברזא דשרק, אז נמשך האור ומאיר באמצע האותיות, כמו נקודת השרק, שהנקודה מאירה באמצע הו'.
ואלו ב' נקודות חולם שרק, ה"ס ימין ושמאל. כי החולם שה"ס כתר וחכמה שנשארו במדרגה, ולא נפגמו מעולם, ה"ס קו ימין. והשרק, שה"ס בינה ותו"מ שיצאו למדרגה תחתונה ואח"כ חזרו למדרגתם, נבחנים לקו שמאל. ונודע שביציאת ב' הקוין ימין ושמאל נעשתה בהם מחלוקת, ואינם יכולים להאיר, עד שז"א עולה למ"ן לאו"א ומיחד ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה, אז יכולים להאיר. וה"ס הקו האמצעי. וה"ס נקודת החירק. וז"ש, וירא אלקים את האור כי טוב, דא חרק, כד נהיר לתתא, שהיא מאירה מתחת האותיות. וכבר נתבאר כל זה לעיל (בזהר בראשית א' אות ט' בהסולם).