פירוש הסולם
תריט)
לבתר כיון דאתנהיר וכו': אחר כך, כיון שהאיר הרקיע הזה, שהוא נקודה הנקראת
פתח, נכנסה נקודה זו בין נקודה לנקודה שבצירי, שהוא בין מים למים, והבדילה ביניהן, ולקחן אליה, דהיינו שנכללה מהן, ואז המים דימין נעשו לצד שמאל, כלומר שנכללו משמאל, ע"י נקודת הפתח. ועל סוד זה כתוב, י
פתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' לתת מטר וגו'. כי מים הם מצד הפתח. ע"כ כתוב בהם י
פתח, שרומז על פתח.
ביאור הדברים. המסך המסיים שנעשה במדרגה מחמת עלית המלכות לבינה, שסיים המדרגה תחת כו"ח, והוריד בינה ותו"מ מחוץ המדרגה מתחתיה, הוא נקרא רקיע המבדיל בין מים למים, שהוא מבדיל בין כו"ח שה"ס מים עליונים שנשארו במדרגה, לבין בינה ותו"מ, שהם מים תחתונים, שהוציאם למתחת המדרגה. אמנם זה נוהג בקטנות המדרגה, ולעת גדלות נעשה הרקיע הזה למחבר אלו ב' מדרגות מים עליונים ומים תחתונים יחד, כי אז הוא חוזר ומוריד את המלכות שבתוכו, מתחת לבינה ותו"מ, ומחזיר את בינה ותו"מ למדרגתם. וכח החיבור הזה שברקיע המבדיל ה"ס נקודת ה
פתח. שהוא פותח ומתקן את המים התחתונים שהם בינה ותו"מ, ומעלה אותם ומחברם עם המים העליונים, שהם כו"ח. ולפי"ז, נבחנת נקודת הפתח, שהיא בשמאל, משום שהיא מתקנת את בינה ותו"מ, ובינה ותו"מ, ה"ס קו שמאל.
וז"ש
(באות תרי"ז),
ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, דא נקודה פתח, שהרקיע, שהוא סוד המסך המבדיל בין מים עליונים שהם כו"ח, לבין מים תחתונים שהם בינה ותו"מ, הוא נקודת הפתח. אמנם זה אמור בשעת הגדלות, שהמסך מוריד את המלכות מתוכו וחוזר ומחבר בינה ותו"מ עם כו"ח למדרגה אחת. כנ"ל. והוא
פשיטו דנהירו דאנהיר בסטרא דדכורא בסטר שמאלא, שהפתח הוא התפשטות האור המאיר בצד שמאל, שהוא בינה ותו"מ, ומחברם עם הימין, שהוא כו"ח.
והשתא אתחליפו ואתכללו ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא, ועתה שהמדובר הוא בשעה שהקו האמצעי כבר איחד ימין ושמאל זה בזה, שאז יש בחינת שמאל בימין, ויש בחינת ימין בשמאל. ונמצא שיש ימין שהוא כו"ח, ושמאל שהוא בינה ותו"מ בקו ימין. וכן בקו שמאל, יש כו"ח, ובינה ותו"מ, שהם ימין ושמאל.
וז"ש
(באות תרי"ח),
מים איהו לימינא, כי מים רומזים על חסדים, שהם קו ימין.
ברזא דההיא נקודה דאנהיר בה, צרי, כי בקו ימין, שהוא חסד, מאירה נקודת ה
צירי (כנ"ל אות תרט"ו).
בסטרא דא דימינא אתפליגו תרין מימין, שמטעם התכללות שמאל בימין, נעשו שתי בחינות ימין ושמאל בקו ימין, שהנקודה הימנית היא כו"ח, והנקודה השמאלית, היא בינה ותו"מ. אשר לעת קטנות הן זו תחת זו, שנקודה דכו"ח היא למעלה, ונקודה דבינה ותו"מ היא למטה, מחמת שהמסך בסוד הרקיע דחה אותן למטה מהמדרגה, וזו היא צורת
שבא. אבל צורת
צירי מורה על זמן הגדלות, שכבר ירדה המלכות המסיימת מן הרקיע, ובינה ותו"מ עלו למעלה בסוד ב' נקודות זו אצל זו
(כנ"ל בהסולם אות תרט"ז). וז"ש,
ובגין כך, צרי, תרין נקודין מתיישבן מימין, שב' הנקודות שבצירי שהן ימין ושמאל המתיישבות בקו ימין, הן
לקביל תרין, חד לעילא וחד לתתא, כמה דאתחזי בנקודת שבא. כלומר שב' נקודות שבצירי וב' נקודות שבשבא הן ענין אחד, שהוא ימין ושמאל, שהם כו"ח ובינה ותו"מ שבקו ימין, אלא ההפרש הוא, שבצירי הן מתוקנות שכבר עלו בינה ותו"מ להיות קו שמאל אל כו"ח שבימין. ובנקודת השבא עוד אינן מתוקנות, ובינה ותו"מ עודם נמצאים מתחת המדרגה שהיא כו"ח.
וז"ש
(באות תרי"ט),
לבתר, כיון דאתנהיר האי רקיע, דהיינו, שחזר והעלה וחיבר ימין ושמאל, שהם כו"ח ובינה ותו"מ זה בזה,
דאייהו נקודה דאיקרי פתח, שאז הוא נקרא פתח,
עאל האי נקודה, הפתח,
בין נקודה לנקודה, דצירי, בין מים למים, דהיינו בין הנקודה הימנית שהיא כו"ח, לבין הנקודה השמאלית שהיא בינה ותו"מ. שעליהם אמר הכתוב, בין מים למים,
ואפריש בינייהו, והבדיל תחילה ביניהם, שתקנם שהימין יאיר ממעלה למטה, והשמאל ממטה למעלה, ובזה,
ונטיל לון לגביה, שנכלל עי"ז בב' הנקודות וב' הנקודות נתחברו בו זו בזו ונעשו בצורת קו אחד לרחבן, שהוא
פתח, כלומר, שתקן אותן שתאירנה יחד כאחד.
וכדין מים לסטר שמאלא בנקודת פתח, ואז נכללו המים מצד שמאל, שהוא פתח, כי הפתח הוא תקון השמאל, כנ"ל. דהיינו תקון החכמה שבקו שמאל. ונכללו המים שהם חסד, בסוד הפתח שהוא פתיחת החכמה.
ועל רזא דא, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו'
לתת מטר, שהוא מים, ועליהם אומר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, הרומז על פתיחת החכמה הנקראת אוצר הטוב.
דהא מים מסטרא דפתח אינון, שהוא משום שהמים נכללו מצד הפתח, כנ"ל. והנה רקיע רומז ג"כ על תפארת, שהוא קו אמצעי, בסו"ה ויקרא אלהים לרקיע שמים
(כנ"ל בז"ח בראשית אות שצ"ח). ות"ת כולל ימין ושמאל. וע"כ ה
פתח מאיר בימין ת"ת. והקמץ בשמאל ת"ת.