זהר

תריט) וכד אתכלילן כלהו ביה, אפיק חד חיותא, קדישא, והאי חיותא מלהטא, ואקרי שמיה תומיא"ל. האי חיותא, איהי חיותא דקיימא לאשגחא בעלמא, באינון עיני יי', דאזלן ושטאן בעלמא. ואינון עיני יי', כלהו נטלי אשגחותא, מאינון עובדין טבין דאתעבידו בטמירו, ולאשגחא באינון עובדין דאינון בשלימו דלבא, ואע"ג דלא אתעבידו כדקא יאות.

פירוש הסולם

תריט) וכד אתכלילן וכו': וכשנכללו כולם בו, בזכות אל, הוא מוציא חיה אחת, וחיה הזו לוהטת, ונקרא שמה תומיאל. חיה זו היא חיה העומדת להשגיח בעולם בתוך אלו, עיני ה', ההולכים ומשוטטים בעולם. ואלו עיני ה', כולן לוקחות השגחה, מאלו מעשים טובים שנעשו בסתר, ולהשגיח באלו המעשים שהם בשלמות הלב, ואע"פ שלא נעשו כראוי. (ב"ב אות ק"ז).