זהר

תריז) כדין אתי גואל. אימתי. בזמנא דישראל מצלן צלותא, וסמכין גאולה לתפלה. וישראל שריין על ארעא קדישא. וכד לא סמיך גאולה לתפלה, אז לא סמיך דא לדא, ואזלת בגלותא.

פירוש הסולם

תריז) כדין אתי גואל וכו': אז, בבוקר, בא הגואל, שהוא יסוד דז"א. כלומר שאז זמן הזווג של ז"א ומלכות. מתי הוא זה. הוא בזמן שישראל מתפללים תפלה וסומכים גאולה, דהיינו גאל ישראל, לתפלה של שמונה עשרה. ואז נבחן שישראל שורים בארץ הקדושה, שהיא המלכות. וכשאינו סומך גאולה לתפלה, אז אינם סמוכים ז"א ומלכות זה לזה. והמלכות הולכת בגלות. כלומר, כשהמלכות היא בפרוד מז"א, נבחן אצלה לגלות.