זהר

תריג) והשתא בגלותא, אוף הכי טיבו וקשוט סגי עבדת עמי, ואוטיבת דא טיבו בתראה, מההוא קדמאה דהוה מבחורים, ולא את חיישא למיהך בתר חירופין וגידופין דשאר עמין, דאינון כההוא מבחורים. אם דל, דא אספסיינוס דלא בר מלכא הוה. ואם עשיר, דא נבוכדנצר מלכא בר מלכא רישא דדהבא.

פירוש הסולם

תריג) והשתא בגלותא אוף וכו': ועתה בגלות, אמר לה הקב"ה, עשית גם כן חסד ואמת עמי, והטבת החסד האחרון מאותו החסד הראשון שהיה בשמעי בן גרא מבחורים, שלא פחדת ללכת אחר החירופים והגידופים של העמים האחרים, שהם דומים לאותו מבחורים. ושיעור הכתוב, לבלתי לכת אחר הבחורים, פירושו, לבלי להתרגש מהגידופים של האומות הדומות לאותו מבחורים. אם דל, זהו אספסינוס, שלא היה בן מלך, ואם עשיר, זהו נבוכדנצר, שהיה מלך בן מלך, הנקרא הראש דזהב.