זהר

תריב) תו, הכא שכינתא, התם שלימו דדכר ונוקבא: אדם שת אנוש. אדם: שלימו דכר ונוקבא, הכא, נוקבא. תו סיפא דקרא, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, בגין כך אל"ף זעירא.

פירוש הסולם

תריב) תו הכא שכינתא וכו': עוד יש לפרש, מה שכתוב א' קטנה, כי כאן בקריאה אל משה, היא השכינה, ושם, השלימות של דכר ונוקבא ביחד, דהיינו בכתוב, אדם שת אנוש, שכתוב שם אדם עם א' גדולה, אדם עם א' גדולה רומזת על השלימות של דכר ונוקבא יחד, וכאן שכתוב א' קטנה, רומזת על הנוקבא לבדה, דהיינו השכינה. עוד ראיה מסוף המקרא, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמור, ואהל מועד הוא הנוקבא, הרי שהדיבור היה כאן מנוקבא לבדה. ועל כן כתוב א' קטנה. כי אותיות קטנות רומזות על הנוקבא, ורגילות על ז"א, וגדולות על אמא, או על שלימות דכר ונוקבא ביחד, שהוא רק על ידי אמא.