זהר

תריב) ויאמר ברוכה את לה' בתי הטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל אם עשיר. אמר לה הקב"ה, ברתי, אדכר קדמי, כד דוד משיחי אתתרך מירושלם, והוא אתא עד בחורים, ונפיק שמעי בן גרא מן הימיני לגבי משיחי, וגדיף וקילל לגביה, ושתיק. כהאי גידופא לא הוה גידופא. וקליל ליה קללה נמרצת, ולא חייש לאתבא ליה, ושתיק.

פירוש הסולם

תריב) ויאמר ברוכה את וגו': ויאמר ברוכה וגו' אחרי הבחורים וגו'. אמר לה הקב"ה, בתי, נזכר לפני, כשדוד משיחי גורש מירושלים והוא בא עד בחורים, ויצא שמעי בן גרא מן הימיני אל משיחי, וגדף וקלל אותו, ושתק. לא היה גידוף בגידוף הזה, וקילל אותו קללה נמרצת, ודוד לא נרגש להשיב אותו, ושתק.