זהר

תריב) אדהכי קם בוצינא קדישא, פתח ואמר, ודאי כען מתחברין מה שמו ומה שם בנו, חדו חברייא ואמרו, זכאה הוא מאן דזכי למיכל מהאי נהמא, דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי. וזכאה נפשא, דאתמר בה מלחם אביה תאכל. וכל זר לא יאכל בו. דקב"ה ביה אתמר, הלא אב אחד לכלנו. ונפשא דאתעסקת באורייתא, מלחם אביה תאכל.

פירוש הסולם

תריב) אדהכי קם בוצינא וכו': בתוך כך קם מאור הקדוש, שהוא ר"ש, פתח ואמר, עתה מתחברים מ"ה שמו ומ"ה שם בנו. כי חכמה ה"ס הויה במילוי אלפין שהוא מ"ה, ובנו דחכמה, שהוא ת"ת הוא ג"כ הויה במילוי מ"ה. כנ"ל בדבור הסמוך. ונמצא מ"ה שמו דחכמה, ומ"ה שם בנו, שהוא ת"ת. והסבא שהוא חכמה, נתחבר עם רעיא מהימנא, שהוא ת"ת. שמחו החברים ואמרו, אשרי הוא מי שזכה לאכול מלחם הזה, שהוא ו' דהויה, שנאמר בו, לכו לחמו בלחמי. ואשרי הנפש שנאמר בה, מלחם אביה תאכל. וכל זר לא יאכל בו, כי הקב"ה נאמר בו, הלא אב אחד לכלנו. ונפש שעסקה בתורה מלחם אביה תאכל.