זהר

תריא) ותאמר אנכי רות אמתך. מרוות בצערין, מרוות מכאובץ על בני דאינון בגלותא. ועל פלטירין קדישין דאתתריכנא מנייהו, ולא די דאתתריכנא, אלא דמחרפין ומקללין בכל יומא עלייהו, ולית לי פומא בגלותא לאהדרא לון.

פירוש הסולם

תריא) ותאמר אנכי רות וכו': ותאמר אנכי רות אמתך. רות, היינו שאמרה, רותה מצער רותה ממכאובים על בני שהם בגלות. ועל הארמונות הקדושים שגורשתי מהם. ולא די שגורשתי, אלא שמחרפים ומקללים אותי בכל יום עליהם, ואין לי פה בגלות, להשיב להם.