זהר

תריא) א"ל, סבא אנת בדיוקניה, ודא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ודא אדם דמרכבתא עלאה, דאנפין דליה יהוה. ובגין דא, ו' לחם, דאינון ה' ה', ושיעורא דאוקמוה כזית וכביצה, הא אתמר כזית באן שמא משערין, דהא אוקמוה רבנן דאין עושין מצות חבילות, אוף הכי, לא יהבינן תרין שיעורין באת י', למהוי כזית וכביצה. אלא תרי אלפא ביתות אינון, אית י' עלאה, ואית י' זעירא, י' מן ידוד, עלאה. י' מן אדני, זעירא. ואלין תרין, חד בכזית, וחד בכביצה, ברזא דא יאהדונהי. אתא סבא ונשיק ליה.

פירוש הסולם

תריא) א"ל, סבא, אנת וכו': א"ל רעיא מהימנא, סבא, אתה הוא בצורתו, דהיינו שהסבא עצמו שה"ס חכמה, הוא צורת בעל הבית הבוצע, שזהו יוד הא ואו הא, שבגי' מ"ה, שה"ס חכמה, שהיא אותיות כ"ח מ"ה, שזה אדם, שבגי' מ"ה הוא של המרכבה העליונה, שהפנים שלו, דהיינו החכמה הוא הוי"ה במילוי אלפין שבגי' מ"ה. ומשום זה, ו' היא לחם שהן ב' ככרות ה' ה', והשיעור של השפע, שהעמידו כזית וכביצה, הנה למדנו, באיזה שם משערים כזית, דהיינו בי', אלא העמידו חכמים, שאין עושים מצות חבילות, אלא כל מצוה בפני עצמה, אף כך, אין אנו נותנים ב' שיעורים באות י', שכזית וכביצה יהיו שניהם י', אלא ב' אלפא ביתות הם, שאלף בית גדול הוא בבינה, ואלף בית קטן הוא במלכות. וע"כ יש י' עליונה ויש י' קטנה. י' שהיא י' דהויה, היא י' עליונה, שה"ס חכמה עלאה, וי' מן אדני, היא י' קטנה, שה"ס חכמה דשמאל. ואלו שתי יודין, אחת היא בכזית, דהיינו י' קטנה דאדני, ואחת היא בכביצה, דהיינו י' עליונה דהויה. שהן בסוד זה, י'אהדונהי', דהיינו השילוב של הויה אדני, שי' ראשונה ה"ס כביצה וי' אחרונה ה"ס כזית. בא הסבא ונשקו.
פירוש בכל מדרגה נבחנים בה כח"ב תו"מ, וכן בז"א נבחנים כח"ב תו"מ. שסוד הויה פשוטה בן ד' אותיות היא כתר, וסוד הויה במילוי אלפין, ה"ס חכמה, והויה במילוי המילוי דאלפין ה"ס בינה. והויה במילוי אלפין ה"ס ת"ת. כי חכמה ות"ת שניהם שוים. והחשבון של הויה דמילוי אלפין ה"ס מלכות. (עי' בפנים מסבירות דף רצ"ט ד"ה אך) וז"ש, ודא יוד הא ואו הא, דהיינו מדרגת חכמה שבז"א. ולא מדרגת ת"ת שבו, וז"ש, ודא אדם דמרכבתא עלאה, שהוא ז"א, דאנפין דיליה הויה, שהפנים של אדם זה, דהיינו החכמה שנקראת פנים הוא הויה במילוי אלפין. ולאפוקי הת"ת שבו, שגם הוא באותו המילוי.