זהר

תרטז) וידבר ה', לעילא. אל משה, באמצעיתא. לאמר, בתרייתא, אתר, דאית רשו לגלאה. תו, ויקרא אל משה מה כתיב לעילא, ויביאו את המשכן אל משה וגו'. אמאי אל משה. הכי אמרו, בגין דמשה חמא ליה בטורא, וקב"ה אחמי ליה בחיזו דעינא, כד"א כאשר הראה אותך בהר, וכתיב כמראה אשר הראה ה' את משה וגו'. וכתיב וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר, השתא אייתיאו ליה, בגין דיחמי, אי איהו כההוא משכנה דחמא.

פירוש הסולם

תרטז) וידבר ה': הוא למעלה, שהוא בינה. אל משה, הוא באמצע, שהוא ז"א, שמבינה מושפע אל ז"א, לאמר, הוא האחרונה, דהיינו הנוקבא שהיא מקבלת מז"א, שהיא המקום, שיש שם רשות לגלות, שה"ס עלמא דאתגליא, דהיינו על שם החכמה שמתגלה בה לבדה ולא בשום ספירה שלמעלה ממנה. וע"כ המלה לאמר סובב עליה, שפירושו, לגלות מה שהיה סתום בפנים, דהיינו שמגלה מה שהוא סתום למעלה ממנה, הנבחן לפנימיות כלפי הנוקבא.
תו, ויקרא אל משה: מה כתוב למעלה, ​ויביאו את המשכן אל משה. למה אל משה. כך אמרו, משום שמשה ראה אותו בהר, שהקב"ה הראה לו למראה העין, כש"א, ​כאשר הראה אותך בהר. וכתוב,​ כמראה אשר הראה ה' את משה. וכתוב, וראה וגו' אתה מראה בהר. לכן עתה הביאו לו את המשכן, כדי שיראה אם הוא כמשכן ההוא שראה.