חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תרטז

זהר

תרטז) וכד נוקבא אתדבקת בימינא ושמאלא, ואתיהיבת בינייהו, אתדבקו בה תרין נקודין אלין צר"י וסגול. בקיומא והפוכא אחרא, דלא מתיישבן בה הכי. צרי אתהפך ואבהיר בה בדיוקנא אחרא, בלא יישובא כדכורא, ואיהו שבא. וסגול אתהפך ואנהיר בה בדיוקנא אחרא, ואיהו שרק דתלת נקודין. ולאחזאה חביבו דדכורא לגבי נוקבא, איהו ואיהי כולא חד, לזמנין דאנהיר בהו דכורא. מהכא אתפשטו נקודי לכל שאר שייפין דאתוון בגופא.

פירוש הסולם

תרטז) וכד נוקבא אתדבקת וכו': וכשהנוקבא, שהיא המלכות, מתדבקת בימין ושמאל דז"א וניתנת ביניהם, שאז מקבלת מימין ושמאל דז"א, נתדבקו בה ב' נקודות אלו צירי וסגול. אלא בקיום אחר הפוך, כי אינן מתישבות בה כך. נקודת הצירי, נהפכה ומאירה בה בצורה אחרת בלתי מיושבת כמו בדכר, שהוא ז"א, והוא נקודת שבא. שב' הנקודות הן זו תחת זו. והסגול, נהפכה ומאירה בה בצורה אחרת, והיא שרק של ג' נקודות, ולהראות חביבות הדכר, שהוא ז"א, אל הנוקבא, שהיא מלכות, הוא והיא הכל אחד, שגם בה מאירות נקודות צירי וסגול כמו בדכר, לעת שמאיר בהן הדכר. דהיינו בשעה שהם בזווג פב"פ. מכאן מתפשטות הנקודות לשאר אברי האותיות שבגוף.
פירוש. כבר נתבאר, שב' הנקודות שבצירי מורות, שקו ימין שהוא כו"ח, וקו שמאל שהוא בינה ותו"מ, הם זה כנגד זה בקומה שוה. וכן הסגול, יש בו ב' נקודות זו כנגד זו שה"ס קו ימין וקו שמאל בקומה שוה, והנקודה האמצעית תחתיהן. אבל המלכות, מטרם שנתקנה להיות בזווג עם ז"א פב"פ, אין קו ימין וקו שמאל מאירים בה בקומה שוה, אלא קו ימין שהוא כו"ח הוא למעלה, וקו שמאל שהוא בינה ותו"מ הוא למטה, שזו היא צורת שבא, באפן, שאותן ב' הנקודות שבצירי שהיו זו כנגד זו, נהפכו אצל המלכות להיות זו תחת זו. שהן שבא. וכן ב' הנקודות שבסגול שהן למעלה בקומה שוה, נהפכו אצל המלכות להיות זו תחת זו, כו"ח למעלה, ובינה ותו"מ למטה. והנקודה האמצעית, שהיא מתחת המדרגה, דהיינו מז"א שעלה למ"ן לבינה, היא בסוף כולן, באפן, שהנקודה הימנית שהיא כו"ח, היא למעלה מכולן, ותחתיה הנקודה השמאלית, שהיא בינה ותו"מ, ותחתיה הנקודה האמצעית שהיא מז"א שעלה לבינה. שהן צורת שורק של ג' נקודות זו תחת זו. אמנם בעת שז"א ומלכות הן פנים בפנים בקומה שוה, אז מאיר בה ז"א ב' נקודות צירי וסגול כמו שהן אצלו. וז"ש, ולאחזאה חביבו דדכורא לגבי נוקבא איהו ואיהי כולא חד, שהצירי והסגול מאירים בה כמו בו, והיינו לזמנין דאנהיר בה דכורא, דהיינו לעת שז"א מאיר לה פב"פ.