זהר

תרטז) וההוא מתקלא קיימא גו פתחא רביעאה, ותמן אתקלו זכיין וחובין כחדא. מאן דנצח מנייהו, הכי אית ליה ממנן בההוא סטרא. אי נצחן זכיין, כמה ממנן אית בסטר דימינא, ונטלי ההוא דינא, ומעברין בישין ומרעין מההוא ב"נ, עד דאשתזיב. אי נצחן חובין, כמה ממנן אית ליה בההוא סטרא דשמאלא, עד דנטלי מלה ההוא סטרא אחרא, וכל אינון גרדיני נמוסין, עד דאתרע מזליה. וכדין נחתא ההוא סטרא אחרא, ונטיל נשמתא. זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

תרטז) וההוא מתקלא קיימא וכו': ומאזנים האלו עומדים בתוך פתח הרביעי, ושם נשקלים זכיות ועבירות יחד. מי שנוצח מהם, יש לו ממונים באותו הצד, אם הזכיות נוצחות, כמה ממונים הם בצד ימין, שלוקחים דין ההוא, ומעבירים רעות ומחלות מאותו האדם עד שניצול. ואם נוצחות העבירות, כמה ממונים יש לו באותו צד שמאל, עד שהסטרא אחרא לוקח הדבר, וכל אלו מעוררי דין וחוק, עד שנחלש מזלו. ואז יורד צד ההוא, ולוקח את נשמתו. אשרי חלקם של צדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.