זהר

תרח) והקב"ה געי ובכי, ובעיט בתלת מאה ותשעין רקיעין. וכדין,בההיא שעתא כתיב, ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת. האיש, דא הקב"ה, דשאג ויהיב קלא על חורבן דבי מקדשא. הה"ד, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו. שאוג ישאג על נוהו, דא שכינתא. וילפת, כד"א ילפתו ארחות דרכם.

פירוש הסולם

תרח) והקב"ה געי ובכי וכו': והקב"ה גועה ובוכה, ובועט בש"צ רקיעים, ואז, באותה שעה כתוב ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת. האיש, זהו הקב"ה. ששואג ונותן קול על חורבן בית המקדש. ז"ש, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו. שאג ישאג על נוהו. זו היא השכינה, שהיא נוהו. וילפת, הוא כש"א, ילפתו ארחות דרכם. שהוא לשון אחיזה.