זהר

תרז) כד מטו ר' יהודה ור' יצחק, קריב לגבייהו שאילו ליה, וסח לון עובדא, אמר ליה ר' יהודה, שפיר קא עבדת, זיל בהדן, וניתיב הכא, ונשמע מלה מפומך. אמר לון, לאי אנא, דלא אכילנא יומא דין. אפיקו נהמא, ויהיבו ליה. אתרחיש לון ניסא, ואשכחו חד נביעא דמיא דקיק תחות אילנא, שתי מנייהו, ואינון שתו ויתיבו.

פירוש הסולם

תרז) כד מטו ר' יהודה וכו': כשהגיעו ר' יהודה ור' יצחק, קרב הילד אליהם, שאלו לו, וסיפר להם המעשה. אמר לו ר' יהודה, יפה עשית, לך עמנו ונשב פה, ונשמע דבר ממך. אמר להם עיף אנכי שלא אכלתי היום, הוציאו לחם ונתנו לו. קרה להם נס, ומצאו מעיין אחד קטן תחת אילן. שתה מהם, והם שתו, וישבו.