זהר

תרז) ולזמנין דההיא מלה דאצטריכא למלכי ארעא, דאינון ממנן לאתזנא, ולדברא עמין. דאודעין ההיא מלה עד רקיעא דשמשא דלתתא, וקיימא תמן. עד דאינון ממנן שמשא, דאתמנון על שמשא, נטלי ההיא מלה, ואודעי לה לאינון ממנן עלאין די בסטרא אחרא, ואינון מודעין ההיא מלה למלכי ארעא, דאינון בסטרא דלהון.

פירוש הסולם

תרז) ולזמנין דההיא מלה וכו': ולפעמים שהדבר נצרך לדעת למלכי הארץ, שהם ממונים לזון ולהנהיג עמים. מודיעים הדבר עד הרקיע שבו השמש שלמטה, והדבר עומד שם, עד שאלו ממוני השמש, שנתמנו על השמש, לוקחים הדבר ומודיעים אל הממונים העליונים שבסטרא אחרא, והם מודיעים הדבר למלכי ארץ שהם בצד שלהם.