זהר

תרג) וארח רזא, א"ח הוא ט' פרורין, שלש לכל סטר, תלת מן ד', תרין עשר. רביעית איהו שלימו, לאשלמא ביה עשר. ולאשלמא ד', דאינון ידוד. מאי עשר. אינון: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. קוצא דאת ד' מן אחד, שיעורא כזית. י' מן ידוד, שיעורא דיליה כביצה.

פירוש הסולם

תרג) וארח רזא א"ח וכו': ובדרך סוד. א"ח דאחד, הוא ט' פרורים, שלשה לכל צד. ועם שלשה מן ד' דאחד, הם י"ב פרורים. הרביעית מן ד' דאחד, היא שלמות להשלים בו עשרה, ולהשלים ד', שהם ד' אותיות הויה. מהו עשר. הם עשר אותיות שיש ביוד הא ואו הא. הקוץ של אות ד' מן אחד שיעורו כזית. הי' מן הויה, השיעור שלו היא כביצה (עי' פירושו להלן אות תרי"א).
פירוש. מבאר כאן, שאין שלמות אלא עם המלכות, וזולתה נחשב הכל רק לפרורים. ונודע שעצם המלכות אינה מקבלת תקונה אלא לאחר גמר התקון, ובשתא אלפי שני אין עצם המלכות מתגלה כלל. שז"ס של המספר י"ב, האמור בכל מקום, שמורה על ג' קוין ומלכות המקבלתם, וכשהם כלולים זה מזה, נמצא שכל אחד מאלו הד' כלולים מג' קוין, והם במספר י"ב. ובאמת היו צריכים להיות ד' פעם ד' אלא משום שעצם המלכות המקבלת ג' הקוין גנוזה, ואינה באה בחשבון אלא הג' קוין שהיא מקבלת, וע"כ אין בכל אחד מאלו הארבע, שהם ג' קוין ומלכות, אלא ג' קוין בכל אחד מהם, ובחינת מלכות חסרה בכל אחד מהם, ואפילו במלכות עצמה אינה נגלית. וע"כ הם י"ב. אמנם יש כאן הארה כוללת מבחינת מלכות הממותקת בבינה, שנקראת מפתחא, אשר הארה זו משלמת אותם, כל זמן שלא נתתקנה עצם המלכות. אבל שלמות גמורה של המלכות תתגלה בגמר התקון.
וז"ש א"ח הוא ט' פרורין שלש לכל סטר, כי אחד בגי' י"ג, והם כנגד י"ג הנ"ל, וא"ח דאחד המורה על חג"ת דז"א שהם ג' קוין, וכשכלולים זמ"ז יש בכל אחד מהם ג' קוין, והם ט' קוין. והם נבחנים לפרורים, כי אין שלמות אלא על ידי חבורם עם המלכות. הרי שא"ח הוא ט' פרורים, ג' לכל קו. תלת מן ד' תרין עשר, כי גם המלכות שהיא ד' דאחד כלולה ג"כ מאותם ג' קוין, כנ"ל נמצא שהם ביחד י"ב. שה"ס מספר י"ב האמורים בכל מקום. רביעית איהו שלימו לאשלמא ביה עשר, כי ספירה רביעית שבאחד היא עצם המלכות שאינה מתגלה ממנה לפני גמר התקון רק הארה כוללת שנקראת מפתחא והיא המשלמת את ט' פירורים שבסוד א"ח דאחד שיהיו שלמים. וז"ש, ולאשלמא ד' דאינון הויה שהיא משלמת השם בן ד' שהוא ז"א. מאי עשר. אינון יוד הא ואו הא. שהויה במילוי אלפין רומזת לעשר ספירות שלמות הנשלמות עם המלכות כנ"ל. שזולתה ה"ס ט' פירורים. (וסוד כזית וכביצה יתבאר להלן אות וזרי"א).