זהר

תרב) רוחא דא, דאיהו זכות א"ל כדקאמרן, ביה רשימין תלת אתוון, דמדבקן ביה מלעילא, דאינון יה"ו. והא אוקימנא דכד אלין אתוון מתדבקאן בהאי אתר, דאתדבקותא דדכורא בנוקבא. כדין אתרשימו בהאי רוחא, אינון אתוון. והכא אמר דוד, ואלהי לצור מחסי. רזא דרוחא דא דאקרי א"ל ורזא דאינון אתוון דרשימין ביה, דאקרון יה"ו, אלין תלת סטרין דנהורין דקאמרן.

פירוש הסולם

תרב) רוחא דא דאיהו וכו': רוח הזה שהוא, זכות אל, שאמרנו, בו רשומות ג' אותיות המתדבקות בו מלמעלה, שהם יה"ו. והרי העמדנו, כאשר אלו האותיות מתדבקות במקום הזה של הדבקות של דכר בנוקבא, כי יה"ו ה"ס חג"ת והם דכר, וזכות אל, ה"ס נוקבא, אז נרשמו ברוח הזה, זכות אל, אלו האותיות. וכאן אמר דוד, ואלהי, לצור מחסי. אשר ואלהי, הוא אותיות אל יה"ו, שה"ס רוח הזה שנקרא אל, וסוד האותיות הרשומות בו שנקראות יה"ו. אלו הם ג' צדדים של האורות שאמרנו, דהיינו ג"פ ע"ב שבימין ושמאל ואמצע, (כנ"ל אות ת"ר) שימין ושמאל ה"ס י"ה. והאמצעי הפנימי הוא ו'.