זהר

תרא) ר' יהודה ור' יצחק הוו אזלי בארחא. א"ר יהודה לר' יצחק, ניזיל בהאי חקל, דהוא ארח מישר יתיר. אזלו. עד דהוו אזלי, אמר רבי יהודה, כתיב לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים. האי קרא, רבי חזקיה חברנא אוקים ביה, דאמר, דינא דחייבי דגיהנם תריסר ירחין, פלגא מנייהו בחמה ופלגא מנייהו בתלגא.

פירוש הסולם

תרא) ר' יהודה ור' יצחק וכו': ר"י ור"י היו הולכים בדרך. א"ר יהודה לר' יצחק, נלך בשדה הזה, שהוא דרך ישר יותר, הלכו. בעוד שהיו הולכים אמר ר' יהודה, כתוב, ​לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים. מקרא זה, רבי חזקיה חברנו ביאר אותו. שאמר, דין הרשעים בגיהנם י"ב חדשים, מחצית מהם בחום של אש שורף, ומחצית מהם בשלג.