זהר

תק) ת"ח, יומין דב"נ, כד זכי בהאי עלמא בעובדין טבאן, יומין דיליה אתברכאן לעילא, מההוא אתר דאיהו מדת יומוי. פתח ואמר הודיעני יי' קצי ומדת ימי מה היא וגו', האי קרא אוקמוה, אבל ת"ח, קצי: דא קץ הימין, דאיהו מתקשר ביה בדוד. ומדת ימי מה היא, דא איהו דאתמני ממש על יומוי.

פירוש הסולם

תק) ת"ח, יומין דב"נ וכו': בוא וראה, ימיו של האדם, כשזוכה בעולם הזה במעשים טובים, הימים שלו מתברכים למעלה ממקום ההוא שנקרא מדת ימיו. שהיא בינה. פתח ואמר, ​הודיעני ה' קצי ומדת ימי וגו', מקרא זה בארוהו. אבל בוא וראה, קצי זהו קץ הימין, שהוא מתקשר בדוד. ומדת ימי, זהו שנתמנה ממש על ימיו. שהיא בינה. (וענין קץ הימין עי' לעיל פרשת נח אות ע"ו ובהסולם).