זהר

תקצ) כגוונא דא קדיש, יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ההוא שם רבא עילאה על כולא, מקורא דחיי, דמיניה נפקין כל ברכאן וכל קדושן, ידא עלמא דאתי. ולבתר משיכו מניה, בעלמא די ברא כרעותיה, עלמא תתאה. בגוונא דא כל ברכאן, חוץ מתפלה בברכות שאדם שוחה בהם, דקא מתחיל מתתא לעילא.

פירוש הסולם

תקצ) כגוונא דא קדיש וכו': כעין זה הוא בקדיש, שיתגדל ויתקדש שמיה רבא, הוא השם הגדול העליון על הכל, מקור החיים שממנו יוצאות כל הברכות וכל הקדושות. וזה הוא העולם הבא. שהוא בינה. ואח"כ ממשיכים המשכה ממנו, בעלמא די ברא כרעותיה, שהוא העולם התחתון, דהיינו מלכות. כעין זה הוא בכל הברכות, חוץ מתפלה בברכות שאדם משתחוה בהן, שמתחיל ממטה למעלה. (כמ"ש בזהר תרומה אות קס"ט).