זהר

תקצט) תרין אלהים הכא, חד דכר, וחד נוקבא. בצלמו, דכר. בצלם אלהים, נוקבא. ועל דא ויברא אלהים את האדם בצלמו, דא עלמא עילאה. בצלם אלהים, דא עלמא תתאה. ורזא דא נעשה, כללא חדא. כדקא אמרן.

פירוש הסולם

תקצט) תרין אלקים הכא וכו': שתי פעמים יש כאן השם אלקים, אחד דכר, שהוא ז"א, ונקרא אלקים משום שאדם אינו נמשך רק משם אלקים, כנ"ל בסמוך. ואחד הוא נוקבא, דהיינו המלכות. בצלמו, הוא דכר, שהוא ז"א. בצלם אלקים, הוא נוקבא, שהיא המלכות. וע"כ, ויברא אלקים את האדם בצלמו, זהו העולם העליון, שהוא ז"א. בצלם אלקים זהו העולם התחתון, שהוא מלכות. וזה סוד נעשה אדם, שהוא נאמר מז"א ומלכות בכלל אחד. כמו שאמרנו שאדם כלול מכל הצדדים.