חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תקצח

זהר

תקצח) רוחא דא דנטיל כלא, דאקרי זכות א"ל דקאמרן, כלא כליל ביה. מניה נפקו שבעין נהורין נציצין, וכלהו בעגולא קיימי, בגין לאחזאה דא בדא דלא אתכסי דא מן דא. כל זכיין, וכל עונשין, וכל דינין, קמי כלהו נהורין אלין קיימין.

פירוש הסולם

תקצח) רוחא דא דנטיל וכו': רוח הזה שלוקח הכל, שנקרא זכות אל, שאמרנו, הכל כלול בו. ממנו יוצאים שבעים אורות מתנוצצים, וכולם עומדים בעגול, כדי שיראו זה את זה, ושלא יתכסו זה מזה. כל הזכיות וכל העונשים וכל הדינים, עומדים לפני כל האורות האלו. (ב"ב אות ק"ג).