זהר

תקצז) ויבא לשכב בקצה הערמה. רבי נהוראי ורבי יהודאי אתו לטבריה, שמעו לרבי שמעון, דאמר להאי קרא, ויאכל בועז וישת כו'. וייטב לבו, אכילת חיים של מעלה, ומאינון חיין חדי ללבו. וכיון דחדי ליה, מיד ויבא לשכב בקצה הערימה, אלין אבנין טבין, ומרגלין טבין עילאין, דסחרין כורסייא קדישא. כד"א, בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים.

פירוש הסולם

תקצז) ויבא לשכב בקצה הערמה: רבי נהוראי ורבי יהודאי באו לטבריה. שמעו את ר"ש שאמר המקרא הזה, ויאכל בועז וישת וגו'. בועז הוא יסוד דז"א כנ"ל, וייטב לבו, היינו אכילת חיים של מעלה, דהיינו אורות הבינה, שלבו שמח מחיים האלו. וכיון ששמח, מיד, ויבא לשכב בקצה הערמה. ערימה היא האבנים הטובות והמרגליות הטובות העליונות, שה"ס המדרגות דהארת חכמה, המקיפים את הכסא הקדוש. שהוא המלכות. כש"א בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים.