זהר

תקצו) ומאן דמברך ברכת המזון, חדי לעילא, וחדי לתתא. ואצטריך לברך בחדוא, וברעותא דלבא, בגין למחדי מדת הטוב, דכתיב ויאכל בועז וישת וייטב לבו. דא היא מדת הטוב. דכתיב, וטוב לב משתה תמיד. אתו חברייא ונשקו ליה, ועבדו חדוה והלולא אחרא, וזמינו לכל בני דוכתא, ושויוהו רישא לכולהו.

פירוש הסולם

תקצו) ומאן דמברך ברכת וכו': ומי שמברך ברכת המזון שמח למעלה ושמח למטה. וצריך לברך בשמחה וברצון הלב כדי לשמח את מדת הטוב, שהיא המלכות, שכתוב, ויאכל בועז וישת וייטב לבו. זו היא מדת הטוב. שכתוב וטוב לב משתה תמיד. באו החברים ונשקו אותו, לאותו בחור. ועשו שמחה וסעודה אחרת, והזמינו לכל בני המקום, ושמו אותו ראש לכולם.