זהר

תקצד) כיון דההוא בטישו אתיישב במוחא, מגו אוירא דכיא דאתפס,בגין דאית אוירא דכיא דלא אתפס כלל. והאי דאתפס כד אתיישב בהאי מוחא,ההוא בטישו עילאה. כדין נפקי כל תנועי דטעמי, ואינון טעמי כמתג לסוסיא, למהך באורח מישר, לימינא, ולשמאלא, לכל רעותא דטעמי אזלי, ופסקי, ותבי, ומרהטי, אזלי בגאותא, ובשפלי, ולית רשו לכל אתוון למהך לסטרא דא ולסטרא דא, בר ברשו, כמה דטעמי מדברי לון. ומלה בגינהון אשתמע, בגין למהך באורח מישר.

פירוש הסולם

תקצד) כיון דההוא בטישו וכו': כיון שהארת הזווג הזו נתישבה במוח, מתוך האויר הטהור הנתפס, כי יש אויר טהור שאינו נתפס כלל, אבל אותו האויר נתפס, כשנתישבה הארת הזווג העליון במוח ההוא. אז יוצאות כל תנועות הטעמים. והן טעמים לאותיות, כמתג לסוס, ללכת בדרך הישר, לימין, ולשמאל, לפי רצון הטעמים, ההולכים, ופוסקים, ושבים, ורצים, הולכים בגאות, ובשפלות, ואין רשות לכל אות ללכת לצד זה או לצד חוץ ברשות, כמו שהטעמים מנהיגים אותן, וכמו שהדבר נשמע מהם, כדי ללכת בדרך הישר.