זהר

תקפ) ודא איהו רזא, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים דאתרמיז בהאי שמא, יו"ד ה"י וי"ו ה"י וכל שם דשליט ה' על י' נוקבא איהו, מסטרא דשמאלא. ואע"ג דמסטרא דאת י' איהי ברישא, בתר דבתרין ההי"ן איהי בסופא, בגוונא דא ה"י ה"י, אתדן לרוב, ונוקבא איהי. אלא י' על ה' תגא, תחות ה', שמוש. כ"ש תחות ו'.

פירוש הסולם

תקפ) ודא איהו רזא וכו': וזהו סוד אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים. שאני ראשון, ה"ס המלכות בעת שהוא כתר על ראש ז"א. ואני אחרון, בעת שהיא נקודה בסוף ז"א. ובלעדי אין אלקים, הוא בעת שהיא באמצע ז"א, דהיינו רביעית לאבות, אחר חג"ת. ונרמזת בשם הזה, יוד הי ויו הי (כצ"ל) שיש כאן י' בראש, וי' באמצע הויה, וי' בסוף אחר הה'. וכל שם ששולט ה' על י', היא נוקבא מצד השמאל. האע"פ שמצד אות יוד היא בראש השם, שהוא דכר, עם כל זה, כיון שאחר ב' ההין של השם היא בסוף, כעין זה הי הי, היא נדונת אחר הרוב, והיא נוקבא. אלא הי' שעל ה' הוא כתר, תחת ה' היא שמוש, ומכ"ש תחת ו'.