זהר

תקפט) וכדין כד ישראל תקעין בההוא שופר ואתער מתתא ההוא קול דנפיק משופר, כליל מאשא ומיא ורוחא, ואתעביד מכלא ההוא קול, בגין לאתערא קול עלאה, דנפקא מגו ההוא שופר, דאיהו כגוונא דא, כלילי באשא ובמיא ורוחא. כדין כרוזא נפקא, ואכריז בכלהו רקיעין, ואמר קול דודי הנה זה בא וגו', משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.

פירוש הסולם

תקפט) וכדין כד ישראל וכו': ואז כשישראל תוקעים בשופר ההוא, ונתעורר מלמטה, קול ההוא היוצא משופר הכלול מאש מים ורוח, ונעשה מן הכל קול ההוא. כדי לעורר קול עליון, שהוא ז"א, היוצא מתוך שופר ההוא, שהוא בינה, שהוא כעין זה, כלול באש ומים ורוח, שהם ג' קוין, (כמ"ש לעיל בהקדמת ספר הזהר דף קפ"ג ד"ה היכלא ע"ש) אז יוצא הכרוז ומכריז בכל הרקיעים, ואמר, קול דודי הנה זה בא וגו' משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.