זהר

תקפז) ובטובו חיינו, ולא מטובו. דזן בטוב ההוא עלמא תתאה, דנפק ממדת הטוב עצמה, דאתקריאת טובו. כד"א, ופחדו אל ה' ואל טובו, אל ה', דא עלמא תתאה. ואל טובו, דא אילנא דחיי. ונהרו אל טוב ה', דעל ידו איתזנו ואתנהירו כל עלמין.

פירוש הסולם

תקפז) ובטובו חיינו ולא וכו': ואומר, ובטובו חיינו, ולא מטובו. כי ז"א זן בטוב אותו העולם התחתון, שהוא מלכות, היוצא ממדת הטוב עצמה, הנקראת טובו. כמש"א ופחדו אל ה' ואל טובו. אל ה', זהו העולם התחתון, שהוא מלכות. ואל טובו, זהו עץ החיים, שהוא ז"א. ונהרו אל טוב ה', כי על ידו, דז"א, נזונים ומאירים כל העולמות.