זהר

תקפה) וכלהו דינין אלו, בגיניהון דבני נשא עביד קב"ה דינא בעלמא. בפסח, על התבואה, מאי קא משמע לן. א"ר יצחק, על תבואה ממש. דא"ר יצחק, בשנה שעברה נתן להם הקב"ה תבואה סיפוקא דעלמא. לא מעשרין ליה בני נשא, ולא יהבי למיכל מניה למסכני וליתמי ולארמלתי, כד אתי שתא דא דאין לכל עלמא על ההוא תבואה דהוה בשתא דעברה.

פירוש הסולם

תקפה) וכלהו דינין אלו וכו': וכל דינים האלו, שבד' פרקים, הם, כי בשביל בני אדם עושה הקב"ה דין בעולם. בפסח, נדונים על התבואה. שואל, מהו מלמדנו בזה. א"ר יצחק על תבואה ממש. כפשוטו. שא"ר יצחק, בשנה שעברה נתן להם הקב"ה תבואה די ספוקם. ואם בני אדם לא הפרישו מעשרות, ולא נתנו ממנו לאכול לעניים ליתומים ולאלמנות, כשבאה שנה זו, הוא דן לכל העולם על תבואה ההיא שהיתה בשנה שעברה.