זהר

תקפד) זרקא מקף שופר, הולך סגולתא, בההוא זמנא איהי כתר על רישא דמלכא, כתר יתנו לך יי' אלהינו. איהי ידיעת ההוא דאתמר ביה, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. דבה אשתמודע, דאיהו ראשון לעילא בתגא, דהיינו סגולתא ואיהו אחרון, בסגול. ומבלעדיו אין אלהים, בשורק. וכלא בה אשתמודע.

פירוש הסולם

תקפד) זרקא מקף שופר וכו': כשזורקים ומסמיכים המלכות לבינה המכונה שופר, הולכת ונעשית סגולתא דטעמים. שבעת ההיא, היא כתר על ראש המלך, ז"א. כמ"ש לעיל (אות תקע"ז בהסולם ע"ש) שז"ס כתר יתנו לך ה' אלקינו. היא ידועה אז באותו שנאמר בו, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. שה"ס או"א עלאין, שבהם אסור החקירה והדרישה. שהמלכות נכללה בהם ונעשתה למלכות שלהם, כנ"ל (אות תקע"ז בהסולם) ובה נודע שהוא ראשון למעלה בכתר, שהיא סגולתא, שהיא ממעל האותיות. והוא אחרון בסגול, שהיא תחת האותיות ומבלעדיו אין אלקים, בשורק, שהוא באמצע האותיות, שאז מאירה בהארת החכמה. כנ"ל. והכל נודע בה.