זהר

תקפג) שמירה דהאי עלמא הוא, למהוי נטיר ב"נ, מכמה זינין בישין מקטרגין, דאזלין לקטרגא בני נשא בעלמא, ולאתדבקא בהו. בההוא עלמא מאי הוא, כמה דאמרן, כד נפיק ב"נ מהאי עלמא, אי איהו זכי, נשמתא דיליה סלקא ואתעטרת באתריה. ואי לא, כמה חבילין טריקין אזדמנן, לאנגדא ליה לגיהגם, ולאמסרא ליה בידא דדומה, דאתמסרא לממנא על גיהנם, ותליסר אלף רבוא ממנן עמיה, וכלהו אזדמנן על נפשייהו דחייביא.

פירוש הסולם

תקפג) שמירה דהאי עלמא הוא וכו': השמירה שבעולם הזה הוא, שהאדם יהיה נשמר מכמה מינים רעים מקטריגים, ההולכים לקטרג בני אדם בעולם ולהדבק בהם. השמירה בעולם האמת מהו, הוא כמו שאמרנו, כשהאדם נפטר מעולם הזה, אם זוכה, עולה הנשמה שלו ומתעטרת במקומה. ואם לא שאינו זוכה, כמה מחנות מחבלים מזדמנים לו למשכו לגיהנם, ולמסור אותו ביד דומה, ונמסר על ידו לממונה על הגיהנם. ושלשה עשר אלף רבוא ממונים עמו, וכולם מזדמנים על נפשות הרשעים.