זהר

תקע) כד תב מההוא חובא, מתכנפי אלין ארבעין, ושראן ליה. וכדין אכריזו עליה, פלניא שרא נזיפא. מכאן ולהלאה צלותא עאלת. ועד לא חב, נזיף איהו לעילא ותתא, ונטירו דמאריה אתעדי מניה. ואפילו בליליא נשמתיה נזיפא, דסתמין לה כל תרעי שמיא ולא סלקא, ודחיין לה לבר.

פירוש הסולם

תקע) כד תב מההוא וכו': כששב בתשובה על אותו חטא, מתאספים אלו ארבעים הממונים ומתירים אותו מן הנזיפה. ואז מכריזים עליו, הותר הנזיפה מפלוני. מכאן ולהלאה התפלה נכנסת. וכל עוד שלא שב, הוא נזוף למעלה ולמטה, והשמירה מאדונו הוסרה ממנו. ואפילו בלילה, כשנשמתו מסתלקת ממנו ורוצה לעלות למעלה, נשמתו נזופה, שסותמים מפניה כל שערי השמים, ואינה עולה, ודוחים אותה לחוץ.