זהר

תקעט) כך שכינתא, דאע"ג דכתיב, נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, היא תקיפא כאריה וכלביא בהאי נפילה. מה אריה ולביא לא נפלין, אלא בגין למטרף טרפא, ולשלטאה, דהא מרחיק ארח טרפיה, ומשעתא דארח ה נפל, ולא קם עד דדליג על טרפיה ואכיל לה, כך שכינתא לא נפלה אלא כאריה וכלביא, בגין לנקמא מעמין עעכו"ם, ולדלגא עלייהו, כד"א צועה ברוב כחו.

פירוש הסולם

תקעט) כך שכינתא וכו': אף השכינה כך, אע"פ שכתוב, ​נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, היא חזקה כאריה וכלביא בנפילה זו. מה אריה ולביא אינם נופלים אלא בשביל לטרוף טרף, ולמשול, כי מרחוק מריח טרפו, ומשעה שמריח נפל, דהיינו שרובץ לארץ כדי לדלג בכח על טרפו, ואינו קם עד שמדלג על טרפו ואוכלו, כך השכינה אינה נופלת אלא כאריה וכלביא, כדי לנקום מעמים עכו"ם, ולדלג עליהם, כמו שאתה אומר,​ צועה ברוב כחו.