זהר

תקעח) י' אשת חיל עטרת בעלה, תגא דספר תורה, כצורת ז' מסטרא דעלמא דאתי, לאו איהי מאנא לגביה, ולאו משמשא לגביה, אלא עטרה על רישיה. אבל בעלמא דין, איהי כגוונא דא, הוה"י איהו מאנא תחותיה, שמושא דיליה, בכל ספירה דיליה, בכל אבר דיליה, בכל מדה דיליה.

פירוש הסולם

תקעח) י', אשת חיל עטרת בעלה: שהיא עטרה של ספר תורה, שהוא ז"א, כצורת ז' שהיא י' על ו' דהיינו כתר על ו, שהוא ז"א, מצד עוה"ב, שהוא בינה, אין המלכות כלי אליו, ולא משמשת לו אלא עטרה על ראשו, כמ"ש בדבור הסמוך. אבל בעולם הזה, שהוא המלכות מבחינתה עצמה במקומה, היא כמו זה הוהי, שצירוף הזה יורה, שהיא כלי תחתיו, והיא השמוש שלו בכל ספירה שלו, ובכל אבר שלו, ובכל מדה שלו. כלומר, שהמלכות משמשת לז"א לגלות כל בחינותיו של ז"א, המכונים ספירה אבר מדה.