זהר

תקעו) בקדמיתא כד הוה במצרים, חקק ביה שמא דאלקים, דכתיב ראה נתתיך אלהים לפרעה. שמא דא ודאי אתחקק ביה בשירותא דנביאותיה. כיון דאסתלק בעילוייא אחרא, חקיק ביה קב"ה שמיה ממש, בגין לאסתלקא על שמא דאלהים דחוה ביה בקדמיתא. והשתא חקיק ביה שמא קדישא דיליה, בגין לאזדווגא ביה בשמא קדמאה, ולמהר בארעא שמא שלים, כגוונא דלעילא, יהו"ה אלהי"ם, דהוא שמא שלים.

פירוש הסולם

תקעו) בקדמיתא כד הוה וכו': בתחילה כשמשה היה במצרים חקק בו את השם אלקים. שכתוב, ראה נתתיך אלקים לפרעה. שם זה ודאי נחקק בו בתחילת נבואתו. כיון שנתעלה במעלה אחרת, חקק בו הקב"ה את שמו ממש, השם הויה, כדי שיתעלה על השם אלקים שהיה בו מתחילה, ועתה חקק בו את השם הקדוש שלו, כדי להתחבר בשם הראשון, אלקים, ויהיה בארץ שם שלם כעין של מעלה, הויה אלקים, שהוא שם שלם.