זהר

תקעה) וא"ת הא כתיב של נעליך. ודאי פקיד ליה לאתפרשא מאתתיה מכל וכל, אבל זווגא אחרא לא אתמסר ליה עד השתא. בשעתא דאמר ליה. קב"ה, והי"ה שם, כדין מסר ליה שמא גליפא, וחקיק ליה לגבי משה בארעא.

פירוש הסולם

תקעה) וא"ת הא כתיב וכו': ואם תאמר, הרי כתוב, של נעליך. דהיינו שצוהו לפרוש מאשתו. ודאי צוה אותו לפרוש מאשתו מכל וכל, אבל זווג אחר לא נמסר לו עד עתה, בשעה שאמר לו הקב"ה והיה שם, אז מסר לו שם חקוק, כי והי"ה הוא אותיות הוי"ה, וחקק אותו אצל משה בארץ.