זהר

תקעב) ואל משה אמר עלה אל יי' וגו'. ואל משה אמר, מאן אמר. דא שכינתא. עלה אל יי', כמה דכתיב, ומשה עלה אל האלהים וגו'. אמאי כל דא, לקיימא עמהון קיים, בגין דהא אתפרעו, מה דלא נפקו הכי ממצרים, דאתגזרו, ולא אתפרעו, והכא הא אתפרעו, ועאלו בברית קיימא, דכתיב שם שם לו חק ומשפט. ושם נסהו, בהאי את קדישא, דאתגלייא בהו, והכא אתקיים בהו, על ידא דמשה גזירה דקיימא, דכתיב, ויקח משה את הדם ויזרק על העם וגו'.

פירוש הסולם

תקעב) ואל משה אמר: שואל, מי אמר. ומשיב זה השכינה. עלה אל ה', כמ"ש, ומשה עלה אל האלקים. ולמה כל זה, הוא כדי להקים עמהם ברית, משום שנפרעו, מה שלא יצאו כן ממצרים, שאז נמולו ולא נפרעו, וכאן כבר נפרעו ונכנסו באות ברית, שכתוב, שם שם לו חוק ומשפט, שפירושו מילה ופריעה, (כנ"ל בשלח אות שמ"ט) ושם נסהו. באות הקדוש שנתגלה בהם. וכאן נתקיים בהם על ידי משה כריתת הברית, שכתוב, ויקח משה את הדם ויזרק על העם וגו'.