זהר

תקעא) ת"ח, רזא דמלה, אדם במה דחטא אתפס, וגרים מותא ליה ולכל עלמא, וגרים לההוא אילנא דחטא ביה, תירוכין, לאתרכא ביה, ולאתתרכא בבנוי לעלמין. הה"ד ויגרש את האדם, את דייקא, כמה דכתיב ואראה את ה', אוף הכי את האדם.

פירוש הסולם

תקעא) ת"ח רזא דמלה וכו': בוא וראה, סוד הדבר, אדם נתפש במה שחטא, וסבב מות לעצמו ולכל העולם, וסבב גירושין לאותו האילן שחטא בו, דהיינו לנוקבא כנ"ל, להגרש בסבתו, ולהגרש מחמת חטאי בניו תמיד. זהו שכתוב ויגרש את האדם, את הוא מדויק, כמו שכתוב,​ ואראה את ה', שפירושו הנוקבא, אף כאן את האדם, פירושו הנוקבא.