זהר

תקסח) בההוא זמנא, יתער רוח יתירה תוספת על ישראל, הה"ד אשפוך את רוחי על כל בשר, ויהוי נייחא לישראל מאומין דעלמא, ונוח מאויביהם. כגוונא דשבת, דאתוסף בב"נ נפש יתירה בשבת, ואית לון בה נייחא, אי בנפש יתירה אית לון נייחא, דאיהי נוקבא, כל שכן ברוחא דאיהו דכורא.

פירוש הסולם

תקסח) בההוא זמנא יתער וכו': בזמן ההוא יעורר רוח יתירה, שהוא תוספת רוח, על ישראל. ז"ש אשפוך את רוחי על כל בשר. ותהיה מנוחה לישראל מאומות העולם, ונוח מאוביהם. שיהיה כמו בשבת, שמתוספת לאדם נפש יתירה בשבת, ויש לו בה מנוחה. ואם בנפש יתירה יש לנו מנוחה, שהיא נקבה, כל שכן ברוח, שיהיה לנו מנוחה, שהוא זכר.