זהר

תקסו) תא חזי, בשעתא דישראל לא אתכשרו עובדייהו, מה כתיב, עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו. משלו בו דייקא, והא אוקימנא מלי ברזא דספרא דשלמה מלכא. והכי אשכחן ביה. תו אשכחאן, דכל מאן דאכיל האי מיכלא דאתחבר כחדא. בשעתא חדא, או בסעודתא חדא. ארבעין יומין אתחזיא גדיה מקלסא בקלפוי, לגבי אינון דלעילא, וסיעתא מסאבא מתקרבין בהדיה וגרים לאתערא דינין בעלמא, דינין דלא קדישין.

פירוש הסולם

תקסו) תא חזי בשעתא וכו': בוא וראה, בשעה שמעשיהם של ישראל אינם טובים, מה כתוב, עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו, משלובו הוא בדיוק, וכך העמדנו הדברים בסוד הספר של שלמה המלך, וכך מצאנו בו. עוד מצאנו שם, שכל מי שאוכל מאכל ההוא של בשר ושל חלב בשעה אחת, או בסעודה אחת, שהם מתחברים יחד. והוא כמו שאוכל בשר בחלב ביחד. ארבעים יום נראה גדי מקולס בעורו, דהיינו שנצלה כולו כאחת ביחד עם ראשו, לאלו של מעלה, וחבורה של הטומאה מתקרבת עמו, וגורם לעורר בעולם דינים שאינם קדושים.