זהר

תקסה) כד מטי זמן צלותא דמנחה, בערב היא באה. הה"ד, ותבא אליו היונה לעת ערב. בגין דמנחה שלוחה היא לאדוני, בגלותא דעשו, והנה גם הוא אחרינו. ועוד לאדוני, דא איהו אדון כל הארץ, ודא צדיק, מתמן יוסף הצדיק, בכר שורו הדר לו. דעתיד לנפקא מניה משיח בן אפרים. ובגיניה אתמר והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסובינה אלמותיכם ותשתחוינה לאלומתי. ובצדיק, כל הכורע כורע בברוך.

פירוש הסולם

תקסה) כד מטי זמן וכו': כשמגיע זמן תפלת המנחה, ​שה"ס ​בערב היא באה, דהיינו היחוד לפנות ערב. ז"ש, ותבא אליו היונה לעת ערב. כי היונה היא המלכות. משום שמנחה שלוחה לאדוני בגלות עשו. כי ערב ה"ס גלות. והנה גם הוא אחרינו. דהיינו שז"א בא אחרינו לגאול אותה מן הגלות. ועוד לאדוני, זהו, אדון כל הארץ, שזה צדיק, דהיינו יסוד. כי משם, מבחינת הזווג המנחה שלעת ערב, נאמר על יוסף הצדיק בכר שורו הדר לו. כי יחוד המנחה הוא משליטת השמאל שנקרא ערב, וכיון שמנחה היא שלוחה לאדוני, ליסוד, שהוא יוסף, ע"כ נעשה גם יוסף בחינת בכור שור, שהוא קו שמאל. שעתיד לצאת ממנו משיח בן אפרים. כי משיח בן דוד הוא בחינת ימין, ומשיח בן אפרים הוא בחינת שמאל, ובשבילו, בשביל משיח בן אפרים, נאמר, והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחוינה לאלמתי. כי משיח בן אפרים נקרא אלם בגלות. ובצדיק אמרו, כל הכורע כורע בברוך. וע"כ נאמר מצדו, ותשתחוינה לאלמתי. שהיא משיח.