זהר

תקסה) מרזא דהיכלא תליתאה די בסטרא אחרא, נפקי תרין רוחין, דאקרון א"ף וחמ"ה, ומתרין אלין, נפקין כל אינון שליחן דאזלין לאסטאה בני נשא מארחא דקשוט, ואלין אינון דקיימאן, ואקדימו על ב"נ, דקא אזיל לאורחא דמצוה. ועל דא אלין אופנים קיימן לקבלייהו, בגין לאגנא עליה דב"נ דלא יתנזקון. מאלין תרין רוחין דחיל משה, כד הוה נחית מן טורא, דכתיב כי יגרתי מפני האף והחמה.

פירוש הסולם

תקסה) מרזא דהיכלא וכו': מסוד היכל הג' שבסטרא אחרא, יוצאים ב' רוחין הנקראים, אף וחמה, ומשני אלו, יוצאים כל אלו השליחים ההולכים להטות בני אדם מדרך האמת. ואלו הם העומדים ומקדימים על בן אדם ההולך לדרך של מצוה, כדי להפריע לו. ועל זה אלו האופנים עומדים כנגדם, כדי להגן על האדם שלא ינזק מהם. מאלו ב' רוחין ירא משה, כשירד מן ההר. שכתוב, כי יגרתי מפני האף והחמה.